Monday, March 31, 2008

האוניברסיטה המשודרת בגלי צה"ל: ליבוביץ' על הרמב"ם

אוניברסיטת תל-אביב, ההוצאה לאור "משרד הביטחון" ו"האוניברסיטה המשודרת" חוגגים 30 שנה בסמסטר שידורים מיוחדים לאורך חמישה שבועות, החל מיום שני, 3 במרס 2008, ועד ליום חמישי, 3 באפריל. הרצאות משודרות מימי שני עד חמישי בשעה שמונה וחצי בערב בגלי צה"ל. ניתן להאזין להן מתוך אתר האינטרנט של גלי צה"ל. יש לקוות שיגיע היום ותכניות מצוינות אלה יועמדו לרשות הציבור במתכונת פודקסט. כלומר, שניתן יהיה להוריד את הקבצים של ההרצאות לנגני MP3 ולשמוע אותן תוך כדי פעילויות אחרות ולא בצמוד למחשב. הסמסטר המיוחד של האוניברסיטה המשודרת יביא בשידור חוזר 20 הרצאות מובחרות ששודרו לאורך השנים. בין ההרצאות, תהיינה הקלטות היסטוריות של שיחה בין פרופסור ישעיהו ליבוביץ ופרופסור יוסף אגסי על מדע, הרצאה של פרופ' שלמה גיורא שהם אודות המיתולוגיה של הרוע, והרצאה של פרופ' אבישי מרגלית המרצה אודות עולמו של ויטגינשטיין.

ההרצאה הראשונה היא הרצאה של הפרופסור ישעיהו ליבוביץ' מתוך הקורס: על אמונתו של הרמב"ם, הרצאה מספר 12 'שלילת ההגשמה ותורת התארים' ששודרה לראשונה ב 26-4-1979.

לקח לי מספר דקות על מנת להתרגל לצורת הדיבור המיוחדת לפרופ' ליבוביץ'. בנוסף, לא פשוט להכנס לעומק הדברים בהרצאה אחת מתוך קורס שלם על חומר שאינו פשוט, יחד עם זאת מדובר בהנאה אנטלקטואלית שממש לא כדאי לוותר עליה.

הסוגיה בה עוסק ליבוביץ' בהרצאה זו היא שאלת היחס בין 'הכל צפוי והרשות נתונה' או שאלת הקומפטיביליזם – שאלת היחס בין חירות האישיות האנושית לבין הדטרמיניזם הקוסמי. האם ידיעת אלוהים מרוקנת מתוכן או מאיינת את האפשרות או החובה של בחירה אנושית חופשית בין טוב לרע?

הרמב"ם מציג את השאלה על ידי דוגמה: אם ישאל השואל, זה האיש – ידע בו הבורא אם יהיה צדיק או רשע? אם תאמר ידע – מוכרח האיש להיות את מה שידע הבורא. אם תאמר לא ידע אלוהים – פגיעה בחומות האמונה.

לפי ליבוביץ' הרמב"ם לא רואה בסוגיה זו תכלית כשלעצמה. הרמב"ם נזהר מלהדביק תארים אנושיים של ידיעה לאלוהים ואף מוצא בכך במידה מסוימת בעיה אמונית עם ריח של עבודה זרה. הפתרון לפי הרמב"ם הוא על דרך השלילה, הוא גורס שבעצם מדובר כאן על קונפליקט מדומה. הקונפליקט נוצר מעירוב בין מושג אותו אנו מבינים, היינו הידיעה האנושית (ידיעת המציאות בעבר ובהווה) לבין מושג עליו אין לנו היגדים או יכולת הבנה - הידיעה במשמעות האלוהית. בדבר אחד אין ספק – על האדם חובה לבחור בין טוב לרע, זו מהותו וצלם אלוהים שבו.

לסיום מצטט ליבוביץ' מתוך פרשנות הרמב"ם על ספר איוב בשאלת ההשגחה והידיעה גם יחד. "זאת היתה כוונת ספר איוב כולו: שלא תטעה ותבקש בדמיונך שתהיה ידיעתו יתברך ידיעתנו, וכוונתו והנהגתו והשגחתו ככוונתנו והשגחתנו והנהגתנו. וכשידע האדם זה ייקל עליו כל מקרה אשר ייקרהו, ולא יוסיפו לו המקרים שאלות על השם אם הוא יודע או לא יודע, אם הוא משגיח או מזניח, אלא יוסיפו בו אהבה."

מטרת ההרצאה היתה להביא בפנינו את עמדת הרמב"ם וזה אכן נעשה. מבחינתי, תשובת הרמב"ם אינה מספקת ואמשיך ואלמד סוגיה פילוסופית מרתקת זו.



AddThis Social Bookmark Button

Post a Comment