אוניברסיטה משודרת בגל"צ: רחל אליאור על חסידות

פרופ' רחל אליאור, מתוך הקורס "המחשבה החסידית", הרצאה מס' 13: "מהמאה ה-18 ועד העליה השניה", ששודרה לראשונה ב-26.5.96. באוניברסיטה המשודרת בגלי צה"ל.

אליאור בודקת את הקשר בין תנועה מיסטית דתית לבין שאלת האחריות החברתית. לטענתה החסידות קמה כתנועת התחדשות מיסטית שגרמה בלא מתכוון למהפיכה חברתית במימוש שלה. היא מוצאת חיזוקים לכך שכבר במשנתו של ישראל בעל שם טוב (בעש"ט), היו ניצנים לתפיסה של אחריות חברתית. המסר העיקרי של הבעש"ט, המבוסס גם על הקבלה, היה בעניין הסרת המחיצות בין האלוהות לאדם על ידי התעלות מיסטית, המסר השיוויוני ש'מלוא כל הארץ כבודו', השאיפה להתעלות מעל לגשמיות, מכאן גם נובע שהריבוד החברתי הוא חסר חשיבות. הבעש"ט לא צפה לדבריה את הקמת חצרות החסידים.
במאה ה-19 התגבשה האבחנה בין 'צדיקים' יחידי סגולה שמימשו בחייהם את האתוס החסידי במלואו, לבין 'החסידים' אלו שבחרו לנהות אחרי הצדיקים.

לדעת פרופ' אליאור השרדותה של התנועה החסידית גם היום נובעת מגמישותה והיא אינה תלויה בנסיבות הסטוריות.
היא מציינת שלוש נקודות משותפות לחסידות מהמאה ה-18 ועד למאה ה-20:
- מצע רוחני שיונק מהקבלה
- זהות מנהיגותית – מושג הצדיק שמגלם בהוויתו את הרעיון החסידי
- כל דור מחדש את המצע החסידי בהתאם לנסיבות החברתיות
הרעיונות הבסיסיים משותפים לחצרות השונים, היינו שהאלוהות מצויה בכל ושכל אדם יכול להגיע את הקודש, אולם בכל חסידות יש דגשים שונים כגון: התמקדות בצדיק, בטקסטים וכיו"צ.
בכל חסידות (גור, ברסלב, חב"ד ואחרים) ישנה אישיות מרכזית, קבוצה חברתית- העדה, מצע תאולוגי ומצע פרקטי. מעניין לציין שמושג הצדיק יותר חשוב מהצדיק גופא בחסידויות מסויימות היכן שההמנהיג כבר הלך לעולמו ואין כוונה למנות לו מחליף (ברסלב, לובביץ').

לסיום, מאירה אליאור את עיננו בעובדות שאינן ידועות לרבים. רבים מבני העלייה השניה באו מבתים חסידיים ולכן המגמה והרשות לחדש כמו גם מושגי יסוד הושפעו לדעתה מהרקע החסידי של החלוצים. כך למשל, המונח 'קיבוץ' מושפע מר' נחמן מברסלב, מושגים כמו 'שיתוף' ו'דמות מנהיגה' מושפעות גם הן ממנהגים בחצרות חסידים. כך גם לדעתה א' ד' גורדון שכתב על עבודת אדמה במקום עבודת השם במובנים עמוקים של קשר בין סמוי לנגלה, קשר בין רוחני לחברתי קיבל השראה רבה מרקע חסידי.

לסיכום, אליאור רואה בתנועת החסידות שקמה במאה ה-18 וקיימת גם כיום תופעה חיה ולא תופעה היסטורית. הפרופ' אליאור מרצה בצורה קולחת, בהירה סדורה ושיטתית על מהותה של התנועה החסידית. למרות שמדובר בהרצאה אחת מתוך קורס שלם הרעיונות המרכזיים ברורים.
היה מעניין לשמוע הסבר יותר מפורט בסוגיה כיצד התפתחו המעמדות של צדיקים וחסידים מתנועה שבמקורה דגלה בשיוויון. יתכן שהדבר נעשה בהרצאה אחרת בקורס.

עוד הרצאות מהאוניברסיטה המשודרת:
ליבוביץ'

Bertus Hendriks - VPRO Marathon Interview

Het is niet in chronologische volgorde dat ik door de marathoninterviews werk. We hebben een aantal uit 2007 gehad (o.a. Connie Palmen en Lieve Joris), 1986 (o.a. Jan Wolkers), 1989 (o.a. Rudi Kross), 1990 (o.a. G. A. Wagner) en dat kan ook niet anders, doordat ze op onregelmatige wijze door de VPRO in de feed gebracht worden. Nu dan nemen we een interview uit 2008 bij de kop: op 4 januari 2008 interviewde Rik Delhaas, 3 uur lang, de Midden-oosten specialist van de Wereldomroep Bertus Hendriks.

Bertus Hendriks staat bekend als de man van het Palestina Komitee uit de jaren zeventig, dus daar wilde ik wel meer over weten. Uiteindelijk kom je juist over zijn opvattingen met betrekking tot Israel en Palestina nog het meest te weten. In tegenstelling tot andere marathoninterviews is er relatief wienig aandacht voor het prive-leven. Slechts heel zijdelings kun je uit de opmerkingen afleiden dat Hendriks getrouwd is, maar of er ook kinderen zijn en hoe hij zijn bereisde leven met familie gecombineerd heeft is geen onderwerp van gesprek. En dat had ook gekund.

Hoewel ik het op ondergeschikte punten niet helemaal met hem eens ben en enigszins verrast was uit te vinden dat voor iemand die zoveel jaren ingelezen is en het Midden-Oosten aan den lijve heeft ondervonden, bepaalde feiten of gedachtengangen niet bekend zijn, kan ik me wel in zijn standpunten vinden. Hij is trouwens de tweede die me in korte tijd op het punt wees dat we zo langzamerhand voorbij de twee-staten oplossing zijn. Zowel Hendriks als Ephraim Inbar (zie review UChannel podcast) zien de Palestijnse staat als onhaalbaar, onleefbaar en onwerkbaar. Waar Inbar niet verder denkt dan een voortzetting van de status quo wijst Hendriks op het punt waar het uiteindelijk heen zal moeten: de ene staat, die de etnische groepen op basis van gelijkheid herbergt. Het is erg utopisch, maar Hendriks doet ook niet alsof het makkelijk is; zijn opvatting is dat dit noodzakelijk is, de enig mogelijke oplossing.

Meer marathoninterviews:
G.A. Wagner,
Rijk de Gooyer,
Hans Galjaard,
Bert ter Schegget,
De Gaay Fortman.

Meer Israel:
The Rise and Demise of Palestine,
The Israel Lobby and US Foreign Policy,
5 Lessons for Peace,
The greatest threat to Zionism,
Israel, Iran and Terrorism.