פרופ' רחל אליאור, מתוך הקורס "המחשבה החסידית", הרצאה מס' 13: "מהמאה ה-18 ועד העליה השניה", ששודרה לראשונה ב-26.5.96. באוניברסיטה המשודרת בגלי צה"ל.
אליאור בודקת את הקשר בין תנועה מיסטית דתית לבין שאלת האחריות החברתית. לטענתה החסידות קמה כתנועת התחדשות מיסטית שגרמה בלא מתכוון למהפיכה חברתית במימוש שלה. היא מוצאת חיזוקים לכך שכבר במשנתו של ישראל בעל שם טוב (בעש"ט), היו ניצנים לתפיסה של אחריות חברתית. המסר העיקרי של הבעש"ט, המבוסס גם על הקבלה, היה בעניין הסרת המחיצות בין האלוהות לאדם על ידי התעלות מיסטית, המסר השיוויוני ש'מלוא כל הארץ כבודו', השאיפה להתעלות מעל לגשמיות, מכאן גם נובע שהריבוד החברתי הוא חסר חשיבות. הבעש"ט לא צפה לדבריה את הקמת חצרות החסידים.
במאה ה-19 התגבשה האבחנה בין 'צדיקים' יחידי סגולה שמימשו בחייהם את האתוס החסידי במלואו, לבין 'החסידים' אלו שבחרו לנהות אחרי הצדיקים.
אליאור בודקת את הקשר בין תנועה מיסטית דתית לבין שאלת האחריות החברתית. לטענתה החסידות קמה כתנועת התחדשות מיסטית שגרמה בלא מתכוון למהפיכה חברתית במימוש שלה. היא מוצאת חיזוקים לכך שכבר במשנתו של ישראל בעל שם טוב (בעש"ט), היו ניצנים לתפיסה של אחריות חברתית. המסר העיקרי של הבעש"ט, המבוסס גם על הקבלה, היה בעניין הסרת המחיצות בין האלוהות לאדם על ידי התעלות מיסטית, המסר השיוויוני ש'מלוא כל הארץ כבודו', השאיפה להתעלות מעל לגשמיות, מכאן גם נובע שהריבוד החברתי הוא חסר חשיבות. הבעש"ט לא צפה לדבריה את הקמת חצרות החסידים.
במאה ה-19 התגבשה האבחנה בין 'צדיקים' יחידי סגולה שמימשו בחייהם את האתוס החסידי במלואו, לבין 'החסידים' אלו שבחרו לנהות אחרי הצדיקים.
לדעת פרופ' אליאור השרדותה של התנועה החסידית גם היום נובעת מגמישותה והיא אינה תלויה בנסיבות הסטוריות.
היא מציינת שלוש נקודות משותפות לחסידות מהמאה ה-18 ועד למאה ה-20:
- מצע רוחני שיונק מהקבלה
- זהות מנהיגותית – מושג הצדיק שמגלם בהוויתו את הרעיון החסידי
- כל דור מחדש את המצע החסידי בהתאם לנסיבות החברתיות
הרעיונות הבסיסיים משותפים לחצרות השונים, היינו שהאלוהות מצויה בכל ושכל אדם יכול להגיע את הקודש, אולם בכל חסידות יש דגשים שונים כגון: התמקדות בצדיק, בטקסטים וכיו"צ.
בכל חסידות (גור, ברסלב, חב"ד ואחרים) ישנה אישיות מרכזית, קבוצה חברתית- העדה, מצע תאולוגי ומצע פרקטי. מעניין לציין שמושג הצדיק יותר חשוב מהצדיק גופא בחסידויות מסויימות היכן שההמנהיג כבר הלך לעולמו ואין כוונה למנות לו מחליף (ברסלב, לובביץ').
לסיום, מאירה אליאור את עיננו בעובדות שאינן ידועות לרבים. רבים מבני העלייה השניה באו מבתים חסידיים ולכן המגמה והרשות לחדש כמו גם מושגי יסוד הושפעו לדעתה מהרקע החסידי של החלוצים. כך למשל, המונח 'קיבוץ' מושפע מר' נחמן מברסלב, מושגים כמו 'שיתוף' ו'דמות מנהיגה' מושפעות גם הן ממנהגים בחצרות חסידים. כך גם לדעתה א' ד' גורדון שכתב על עבודת אדמה במקום עבודת השם במובנים עמוקים של קשר בין סמוי לנגלה, קשר בין רוחני לחברתי קיבל השראה רבה מרקע חסידי.
לסיכום, אליאור רואה בתנועת החסידות שקמה במאה ה-18 וקיימת גם כיום תופעה חיה ולא תופעה היסטורית. הפרופ' אליאור מרצה בצורה קולחת, בהירה סדורה ושיטתית על מהותה של התנועה החסידית. למרות שמדובר בהרצאה אחת מתוך קורס שלם הרעיונות המרכזיים ברורים.
היה מעניין לשמוע הסבר יותר מפורט בסוגיה כיצד התפתחו המעמדות של צדיקים וחסידים מתנועה שבמקורה דגלה בשיוויון. יתכן שהדבר נעשה בהרצאה אחרת בקורס.
עוד הרצאות מהאוניברסיטה המשודרת:
ליבוביץ'
היא מציינת שלוש נקודות משותפות לחסידות מהמאה ה-18 ועד למאה ה-20:
- מצע רוחני שיונק מהקבלה
- זהות מנהיגותית – מושג הצדיק שמגלם בהוויתו את הרעיון החסידי
- כל דור מחדש את המצע החסידי בהתאם לנסיבות החברתיות
הרעיונות הבסיסיים משותפים לחצרות השונים, היינו שהאלוהות מצויה בכל ושכל אדם יכול להגיע את הקודש, אולם בכל חסידות יש דגשים שונים כגון: התמקדות בצדיק, בטקסטים וכיו"צ.
בכל חסידות (גור, ברסלב, חב"ד ואחרים) ישנה אישיות מרכזית, קבוצה חברתית- העדה, מצע תאולוגי ומצע פרקטי. מעניין לציין שמושג הצדיק יותר חשוב מהצדיק גופא בחסידויות מסויימות היכן שההמנהיג כבר הלך לעולמו ואין כוונה למנות לו מחליף (ברסלב, לובביץ').
לסיום, מאירה אליאור את עיננו בעובדות שאינן ידועות לרבים. רבים מבני העלייה השניה באו מבתים חסידיים ולכן המגמה והרשות לחדש כמו גם מושגי יסוד הושפעו לדעתה מהרקע החסידי של החלוצים. כך למשל, המונח 'קיבוץ' מושפע מר' נחמן מברסלב, מושגים כמו 'שיתוף' ו'דמות מנהיגה' מושפעות גם הן ממנהגים בחצרות חסידים. כך גם לדעתה א' ד' גורדון שכתב על עבודת אדמה במקום עבודת השם במובנים עמוקים של קשר בין סמוי לנגלה, קשר בין רוחני לחברתי קיבל השראה רבה מרקע חסידי.
לסיכום, אליאור רואה בתנועת החסידות שקמה במאה ה-18 וקיימת גם כיום תופעה חיה ולא תופעה היסטורית. הפרופ' אליאור מרצה בצורה קולחת, בהירה סדורה ושיטתית על מהותה של התנועה החסידית. למרות שמדובר בהרצאה אחת מתוך קורס שלם הרעיונות המרכזיים ברורים.
היה מעניין לשמוע הסבר יותר מפורט בסוגיה כיצד התפתחו המעמדות של צדיקים וחסידים מתנועה שבמקורה דגלה בשיוויון. יתכן שהדבר נעשה בהרצאה אחרת בקורס.
עוד הרצאות מהאוניברסיטה המשודרת:
ליבוביץ'
No comments:
Post a Comment